 |
תולדות תורת הסוד העברית: ימי הביניים - כרך ז
ראשית הקבלה – חוג העיון, ספר הבהיר וקבלת פרובנס
|
|
| יוסף דן |
|
מס' קטלוגי:
185615
|
|
| כריכה:
קשה
480 עמודים
|
|
תאריך הוצאה: 12/2011
|
|
מוציא לאור:
מרכז זלמן שזר
|
|
מחיר קטלוגי רגיל כולל מע'מ: 116.00ש"ח
מחיר מבצע באתר: 90.00 ש"ח
|
|
|
|
|
|
תאור:
הספר ראה אור בסיוע קרן ארקדיה: ARCADIA
This book was published with the support of ARCADIA FUND: ARCADIA
תולדות תורת הסוד העברית הוא ניסיון ראשון לסקור מזווית ראייה היסטורית את תולדותיה של תורת הסוד העברית. המושג "תורת הסוד" הוא מושג פנימי בתרבות העברית, והוא כולל, בראש ובראשונה, את "מעשה בראשית" – הקוסמוגוניה (מעשה הבריאה) והקוסמולוגיה (מבנה המציאות ומהלכיה) ואת "מעשה מרכבה" – תורת האלוהות, מבנה העולמות העליונים ותורת המלאכים (אנגלולוגיה). לכך יש להוסיף את האסכטולוגיה, האפוקליפטיקה, המשיחיות, המאגיה והדמונולוגיה. תולדות תורת הסוד העברית סוקר את הנושא בעת העתיקה ובימי הביניים: בעלי הסוד באשכנז ובראשית הקבלה וההתפתחות בדור הזוהר בספרד, בפרובנס ובאיטליה, מתוך תקווה שניתן יהיה להמשיכו עד תקופת הרנסנס והעת החדשה.
תולדות תורת הסוד העברית – ימי הביניים דן בעשרות הרבות של החוגים והיוצרים בתחומי הסוד והמיסטיקה שפעלו מתקופת הגאונים ועד גירוש ספרד. שתי קבוצות עומדות במרכזו של פרק מעצב זה בתולדות תורת הסוד: בעלי הסוד באשכנז בשלהי המאה הי"ב ובמאה הי"ג ("חסידי אשכנז"), והמקובלים שפעלו בעיקר בספרד, בפרובנס ובאיטליה, למן סוף המאה הי"ב ועד דור הגירוש. בחוגים אלה נתבססה התפיסה המרובדת של האלוהות – בעיקר תורת הכבוד באשכנז ותורת הספירות האלוהיות בקבלה – העוסקת בכוחות שונים בעולם העליון שעִמם מתקשרת נשמתו של האדם. יצירותיהם של בעלי הסוד במאות הי"ב והי"ג שימשו תשתית ורקע לתקופת השיא בתולדותיה של תורת הסוד היהודית, שלהי המאה הי"ג וראשית המאה הי"ד, שבה נוצר ספר הזוהר ונקבעו מסלולי התפתחותה של תורת הסוד העברית. הכרך הנוכחי עוסק בראשית הקבלה: חוג העיון, ספר הבהיר וקבלת פרובנס.
יוסף דן הוא פרופסור (אמריטוס) למחשבת ישראל ובעל הקתדרה לקבלה על שם גרשם שלום באוניברסיטה העברית בירושלים. חתן פרס ישראל במחשבת ישראל לשנת תשנ"ז. לימד באוניברסיטה העברית מאז שנת תשכ"ג. פרסם עשרות ספרים ומאות מאמרים בעברית ובאנגלית בתחומי המיסטיקה היהודית ומחשבת ישראל. שימש פרופסור-אורח באוניברסיטאות שונות, ובהן בברלין, לונדון, ברקלי, קולומביה, הרווארד ובראון.
כרך שביעי: תוכן העניינים:
פרק ראשון: תורת הסוד והחוויה המיסטית ב"ספר העיון"
א. מקומו של "חוג העיון" בתולדות תורת הסוד העברית
ב. יצירה במסגרת חוג ויצירה פסודו-אפיגראפית
ג. "ספר העיון", מקורותיו ומבנהו
ד. "ספר העיון", "הכבוד הנסתר" ו"האחדות השוה"
ה. האחדות והריבוי
ו. "המאציל העליון", "החכמה הקדומה", "אור החיים"
ז. החשמל, השם והמרכבה
ח. הכוחות העליונים – ספירות ומרכבה
פרק שני: ספר מעיין החכמה מחוג העיון: חזיוניות מיסטית מועצמת
א. ייחודו של ספר "מעיין החכמה"
ב. השם ואותיותיו
ג. האורות העליונים
ד. ההתגלות בנקרת הצור והחוויה המיסטית
ה. מערכת הכוחות העליונים ודירוגה
ו. הציור המאוחד של ראשית ההוויה
ז. סיכום
פרק שלישי: פירוש שם של ד' אותיות מחוג העיון
א. פירוש ארבע אותיות השם
ב. ספר יצירה ומעשה הגולם
ג. שם של מ"ב אותיות וכוונת התפילה
פרק רביעי: מערכת י"ג הכוחות – "מדרש שמעון הצדיק"
א. פירוש השם ומערכת הכוחות
ב. שבעה ושלושה עשר כוחות
ג. ההתמזגות עם תורת הספירות הקבלית: "ספר הייחוד"
פרק חמישי: מקומו של "ספר הבהיר" בתולדות תורת הסוד העברית
א. מיתוס, סמל, גנוסיס
ב. "רב שכבתיות" ו"רוח האומה"
ג. לתולדות המחקר
ד. מקורותיו של "ספר הבהיר" ובעיית המקוריות
ה. האם הגיע "ספר הבהיר" מאשכנז?
ו. מאפיינים אישיים של מחבר "ספר הבהיר"
ז. שתי תפיסות של ההיסטוריה
פרק שישי: מעשה בראשית ותורת האותיות ב"ספר הבהיר"
א. מעשה בראשית – מסורת וחידוש
ב. תהו ובהו, אור וחושך, טוב ורע
ג. מדרש האותיות, הנקודות והטעמים
ד. אותיות אל"ף, שי"ן ובי"ת
ה. הנו"ן, המ"ם ואחרית הימים
ו. סימני הניקוד והטעמים
פרק שביעי: טעמי המצוות, התאורגיה ומשמעות הקדושה
א. מעמד המצוות ב"ספר הבהיר"
ב. רמזים לתפיסה תאורגית ב"ספר הבהיר"
ג. קדושה, תפילה, קרבן
פרק שמיני: השמות הקדושים
פרק תשיעי: תפיסת השטן, תורת הרע ואמונת הגלגול
א. תיאורי השטן ותפקידיו
ב. השטן והנחש בגן עדן
ג. אמונת הגלגול – הצגה חיובית של רעיון הגלגול
ד. המשלים המציגים את אמונת הגלגול
ה. מעמדו של הגלגול בתורת "ספר הבהיר"
פרק עשירי: האילן, הגן והמעיין ב"ספר הבהיר"
א. האילן ועולם האלוהות
ב. ב. האילן וזרועות העולם
ג. האילן והמאמרות
פרק אחד עשר: השכינה כדמות נקבית
א. בעיית הדו-מיניות ומקורותיה של התפיסה החדשה
ב. תיאורי הדמות הנקבית שלא באמצעות משל
ג. המשלים: מלכה, בת מלך, מטרוניתא
ד. סיכום
פרק שנים עשר: עשרה מאמרות
א. מאי ניהו עשרה מאמרות
ב. הכוחות העליונים
ג. שלוש אמצעיות
ד. שביעי ושמיני
ה. המאמרות האחרונים
ו. סיכום – ייחודו של "ספר הבהיר"
פרק שלושה עשר: ראשית הקבלה בפרובנס – מבט היסטורי
א. מקומה של קבלת פרובנס בתולדות תורת הסוד
ב. קבלת פרובנס והפילוסופיה היהודית
ג. המצע הטקסטואלי
ד. הרקע הרוחני בסביבה הנוצרית
ה. הרקע הרעיוני – בתי המדרש
ו. גילוי אליהו – ראשית המיסטיקה או ראשית הקבלה?
פרק ארבעה עשר: הראב"ד, ר' יעקב הנזיר וכוונות התפילה
א. הראב"ד: בעל סוד או מקובל?
ב. קדושת הזיווג ושלילת הפילוסופיה – ספר בעלי הנפש לראב"ד
ג. ראשיתה של התפילה המיסטית בקבלת פרובנס
ד. התפילה הפנימית ומילות התפילה
ה. כוונות התפילה של הראב"ד ור' יעקב הנזיר
ו. ביקורתו של ר' מאיר בר' שמעון על תורת התפילה של המקובלים
ז. "שער הכוונה למקובלים הראשונים"
פרק חמישה עשר: ר' יצחק סגי נהור
א. דמותו ומעמדו של ר' יצחק סגי נהור
ב. תורת הרע והאסכטולוגיה בכתבי ר' יצחק סגי נהור
ג. אגרת ר' יצחק סגי נהור לחכמי גירונה
<>פרק שישה עשר: התהוות הכוחות האלוהיים על פי הפירוש לספר יצירה לר' יצחק סגי נהור
א. אופיו ודרכו של פירוש ספר יצירה לר' יצחק סגי-נהור
ב. פירוש פתיחתו של ספר יצירה
ג. הספרים, ההוויות והספירות
ד. הכוחות העליונים
ה. המידות, האדם וההתבוננות המיסטית
פרק שבעה עשר: האותיות והבריאה בפירוש ספר יצירה לר' יצחק סגי נהור
א. ספירות ואותיות
ב. אמות ואבות, זכר ונקבה, דממה ודיבור
ג. כפילויות וניגודים
ד. שישה קצוות והעולם הנברא
פרק שמונה שער: ר' אשר בן דוד
א. תורת הספירות ופירוש השם המפורש
ב. תפיסת השכינה ותורת ההתגלות
ג. תורת ההתגלות של ר' אשר בן דוד
ד. טעם תחיית המתים לפי ר' אשר בן דוד
ה. נספח: חישוב הקץ על פי פסוקי דניאל לר' אשר בן דוד
קיצורים ביבליוגרפיים כלליים
מפתחות
א. שמות
ב. חיבורים
ג. מקומות
|
|
חזרה למעלה
|
|
|
|
|
