|
|
תאור:
יעקב כ"ץ, זוכה פרס ישראל להיסטוריה יהודית בשנת תש"ם, נחשב לאחד מגדולי ההיסטוריונים היהודים בדור האחרון. מחקריו עוסקים בסוגיות מרכזיות בתולדות עם ישראל, הן בימי הביניים והן בעת החדשה, ואחדים מהם סללו דרכים חדשות בחקר ההיסטוריה היהודית.
גוי של שבת: הרקע הכלכלי-חברתי והיסוד ההלכי להעסקת נוכרי בשבתות ובחגי ישראל
ריכארד ואגנר בסבך האנטישמיות
הקרע שלא נתאחה: פרישת האורתודוקסים מכלל הקהילות בהונגריה ובגרמניה
עת לחקור ועת להתבונן: מסה היסטורית על דרכו של בית ישראל מאז צאתו מארצו ועד שובו אליה
במו עיני: אוטוביוגרפיה של היסטוריון
גוי של שבת
יצא בסדרה: מונוגרפיות בתולדות עם ישראל. בשם גוי של שבת מכונה בלשון העממית מי שאינו יהודי, שעושה לצורכי יהודי מלאכה האסורה לו בשבת ובחגי ישראל, על פי התורה והמסורה.
ואולם לפי דין התלמוד, אף מלאכתו של נוכרי לא הותרה אלא בתנאים מסוימים. אלא שצורכי משק-הבית היהודי ומקורות הפרנסה שבגולה הניעו את הציבור להקל באיסורים
מן הסוג הזה או לעקוף אותם. בעלי ההלכה הגאונים והפוסקים, ראשונים ואחרונים, נשאו ונתנו הרבה בשאלות הנוגעות לתחום זה, והיא הנותנת שבדבריהם משתקפים צדדים מצדדים שונים בחיי העדה במקום מושבותיה ולדורותיה. כן משתקפים בהם לבטי בעלי ההלכה הנתונים בדילמה בין ההתחשבות בתנאי הקיום ההכרחיים לבין דאגתם לשלמות המסורת.
בעוקבו אחרי גלגולי הדברים על פי ניתוחי המקורות, מעלה מחבר הספר, פרופסור יעקב כ'ץ מן האוניברסיטה העברית, תמונה היסטורית חברתית רבת פנים ותורם בה בשעה תרומה
נכבדת לתולדות הדת היהודית מבחינת ההלכה. .....................................................
ריכארד ואגנר בסבך האנטישמיות
יצא בסדרה: מונוגרפיות בתולדות עם ישראל.
שנאתו של ריכארד ואגנר ליהודים מוציאה אותו מכלל סתם אנטישמי בעטיו של התפקיד שדמותו מילאה בחיי אדולף היטלר ותנועת הנאצים, שעשו אותו מעין פטרון ומורה דרך במסע ההשמדה נגד היהודים. עקב הסתבכות היסטורית זו, נקבע יחסה של דעת הקהל השלטת בישראל אף כלפי המוסיקה של ואגנר, עד כדי החרמתה והרחקתה מאולמי הקונצרטים.
ההיסטוריון אינו רשאי לדון מהתפתחות מאוחרת על שלבי מציאות צוקדמים. בהתאם לעיקרון זה בודק פרופסור יעקב כ'ץ את תופעת האנטישמיות של ואגנר במסגרת זמנה - תקופה
שקדמה לעללית האנטישמיות המודרנית.
ואגנר מתגלה כשונא ישראל גם בשעתו, אלא שאין מכאן תשובה על מידת השפעתו ואחריותו על מה שהתרחש לאחר זמנו. רק ידיעת העובדות ההיסטוריות על פרטיהן ודיוקן מאפשרת להגיע לשיפוט אינטליגנטי אף בשאלת החרם על ואגנר, וידיעה זו מעניק ספרו של כ'ץ, שכבר הופיע בשלוש לשונות: גרמנית, אנגלית וצרפתית, ועתה הוא מוגש גם לקורא העברי. .....................................................
הקרע שלא נתאחה: פרישת האורתודוקסים מכלל הקהילות בהונגריה ובגרמניה
עם פריצת גדרי המסורת בחברה היהודית בסוף המאה הי'ח ובתחילת המאה הי'ט, השלימו הקהילות על רבניהן עם נוכחות של פורצי גדר במסגרתן.
ואולם, עם התגבשות הזרם הרפורמי בגרמניה, וגלגולו המתון המכונה 'ניאולוגי' בהונגריה, חתרו האורתודוקסים המיליטנטים לפירוד ארגוני ביניהם ובין מתנגדיהם.
מגמה זו נתקלה בהתנגדות פנימית וחיצונית כאחת. השלטונות לא הכירו אלא בדת יהודית אחת ותודעת אחדות הגורל היהודי פסלה אף היא את רעיון הפילוג.
תמורות במעמד הדת במדינה ובחברה בתקופת הליברליזם החלישו את חישוקי העדה מבית ומחוץ. כך נפתח פתח למאבק עקשני ומר במוסדות המדינה ובציבוריות היהודית בין החותרים לפילוג ובין הדוגלים באחדות חרף הניגודים הדתיים.
במוקד הספר 'הקרע שלא נתאחה' עומד הקונגרס היהודי בהונגריה משנת 1868-1869, שבו אירע הפילוג בין האורתודוקסים ליריביהם. הפילוג הביא להקמת שני ארגונים ארציים נפרדים, שקיומם אך העמיק את הניגודים בין שני המחנות.
הזירה השנייה של המאורעות המתוארים בספר היא גרמניה, ובמיוחד קהילת פרנקפורט, שבה ניהל הרב שמשון רפאל הירש מאבק על עצנאות עדתו, עדת ישורון האורתודוקסית.
הספר מתאר את מהלך ההתרחשויות, שאינן חסרות אופי דרמטי ואף טרגי. .....................................................
עת לחקור ועת להתבונן: מסה היסטורית על דרכו של בית ישראל מאז צאתו מארצו ועד שובו אליה עת לחקור ועת להתבונן הוא ספרו האחרון של פרופסור יעקב כ'ץ ז'ל.
המחבר שקד על כתיבתו בשנה האחרונה לחייו והשלים את המלאכה שבועות ספורים לפני מותו.
מתחילה התכוון המחבר להגיב על התופעה הקרויה 'ההיסטוריונים החדשים', בפרט בשאלת יחסו של היישוב לשואה ובשאלת התהוותם של בעיית הפליטים הפלשתינאים. כמו כן ביקש להגיב על הערעור שיצא מקרבם על תקפותו של המחקר ההיסטורי כדיסציפלינה ביקורתית. ואולם, משהחל לעסוק בסוגיות אלה בחר להעמיד גירסה משלו במקום להיגרר לפולמוס.
עת לחקור ועת להתבונן עיקרו 'מסה היסטורית על דרכו של בית ישראל מאז צאתו מארצו ועד שובו אליה'. מסה זו מוקדשת להתבוננות מקיפה בתולדותיהן של קהילות ישראל שישבו בארצות הנוצרים מאז ראשיתם של ימי הביניים ועד לדורות האחרונים. התבוננות זו מתמקדת בגלגוליהן של שתי תופעות נמשכות והולכות: המתח שבין היהודים לבין האומות הנוצריות והחתירה של היהודים לשמר ולקיים את זהותם הקיבוצית. בשתי תופעות אלה נעוצים השורשים של השואה ושל הקמת מדינת ישראל. שתי הפרקים האחרונים של החיבור עוסקים ב'שואה והיישוב בארץ ישראל' וב'מדינת ישראל - הישגיה ומחדליה'.
עת לחקור ועת להתבונן הוא בבחינת צוואה של אחד מגדולי ההיסטוריונים בדורנו, צוואה מחקרית ואקטואלית כאחד. .....................................................
עת במו עיני: אוטוביוגרפיה של היסטוריון
פורסם לראשונה בהוצאת כתר בירושלים.
הספר פורש לפנינו את פרשת חייו של יעקב כ'ץ כתעודה של עד לתקופה סוערת: למן הולדתו בכפר קטן בהונגריה ערב מלחמת העולם הראשונה, דרך תיאור לבטיו כנער דתי הניצב מול רוחות חדשות, עבור לשנותיו בפרנקפורט כסטודנט וכמורה בביתו של ד'ר יצחק ברויאר, מן האידאולוגים של אגודת ישראל, ועד עלייתו ארצה. בארץ ישראל שימש מורה, וחווה מחסור ואבדן: משפחתו נספתה בשואה, אחיו נהרג במאורעות ובתו נספתה בהפצצה על תל אביב. הוא הגיע לפסגה האקדמית, הוכר כסולל דרך חדשה במחקר ההיסטורי וכיהן כרקטור האוניברסיטה העברית. זהו ספר של חוקר גדול, יהודי שורשי וחכם, שחוה את חוויות הדור וחי באינטנסיביות חיי דורות קודמים.
יעקב כ'ץ נולד בהונגריה בשנת תרס'ה ונפטר בירושלים בשנת תשנ'ח. שימש כרקטור האוניברסיטה העברית וזכה בפרס ישראל להיסטוריה יהודית לשנת תש'ם.
כ'ץ נחשב לאחד מגדולי ההיסטוריונים היהודים בדור האחרון. מחקריו עוסקים בסוגיות מרכזיות בתולדות עם ישראל, הן בימי הביניים הן בעת החדשה, ואחדים מהם סללו דרכים חדשות בחקר ההיסטוריה היהודית.
|