חנות הספרים של מרכז זלמן שזר --> ספרים חדשים
על גרשם שלום
תריסר מאמרים
 
יוסף דן
מס' קטלוגי: 185596  
כריכה: רכה   251 עמודים
תאריך הוצאה: 05/2010
מוציא לאור: מרכז זלמן שזר
מחיר קטלוגי רגיל כולל מע'מ: 81.20ש"ח מחיר מבצע באתר: 60.00 ש"ח

תאור:
כימות דור חלפו מאז פטירתו של גרשם שלום בשנת 1982 והעניין באיש ובמשנתו איננו דועך. אנו עדים לזרם של פרסומים ממחקריו, מאיגרותיו ומיומניו, מכאן, ולמחקרים על סוגיות מרכזיות במשנתו, מכאן, בעיקר באירופה ובארצות הברית. קובץ זה נועד להציג היבטים אחדים בעבודתו, והוא מיוסד גם על ההיכרות האישית של המחבר עם שלום ועל העבודה לצִדו במשך עשרות שנים. הפרסום המחודש של מאמרים אלה יסייע להעמקת ההבנה של תרומתו הייחודית של גרשם שלום לתרבות ולמדע בישראל במאה העשרים.

על גרשם שלום כולל תריסר מאמרים על תחומי פעילותו העיקריים של גרשם שלום: המחקר ההיסטורי בתולדות תורת הסוד היהודית ושלוחותיה; ההוראה באוניברסיטה העברית ותרומתו להתפתחותה של האקדמיה הישראלית; והקמת ספרייה של הכתבים הנדפסים בתורת הסוד היהודית.

המאמרים עוסקים בסוגיות מרכזיות במשנתו ההיסטורית של שלום: תפיסת נתיבי הסימבוליקה הקבלית, התמודדות עם חידותיו של ספר הבהיר, הקבלה הנוצרית, והשבתאות ומעמדה בתולדותיו של עם ישראל. שני מאמרים דנים בגישתו של שלום לעבודתו המחקרית, מבחינה מתודית ומבחינה עניינית, ומציגים את תפיסתו של שלום לגבי ייעודו של המחקר המדעי.

תוכן הענינים:

פרק ראשון: משנתו ההיסטורית של גרשם שלום

פרק שני: ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית

פרק שלישי: גרשם שלום ולימודי הקבלה באוניברסיטה העברית

פרק רביעי: הספר שבו נפרדו דרכיהם של החוקר והמקובל

פרק חמישי: גרשם שלום בין היסטוריה להיסטוריוסופיה

פרק שישי: מן הסמל אל המסומל: להבנת 'עשרה מאמרים בלתי היסטוריים מעל הקבלה' לגרשם שלום

פרק שביעי: האם היה גרשם שלום חוקר קבלה או סניגור הציונות?

פרק שמיני: גרשם שלום, חבורת 'ארנוס' ו'הדת שלאחר הדת'

פרק תשיעי: גרשם שלום וחידת ספר הבהיר

פרק עשירי: גרשם שלום בבי שותפי: עיון בספרים חדשים על גרשם שלום

פרק אחד-עשר: קבלה, קבלה נוצרית וחקר הקבלה

פרק שנים עשר: השבתאות והעידן החדש בתולדות ישראל


עמוד מתוך הספר:

פתח דבר

הקובץ המוגש בזה כולל מבחר מן המאמרים שפירסמתי בשלושים השנים האחרונות על מפעלו ההיסטורי של גרשם שלום. רובם נכתבו לאחר פטירתו, ונועדו להציג את מורשתו המחקרית והרעיונית. רובם נדפסו לראשונה בכתבי-עת ובמסגרות מחקריות, ורק מיעוטם בעתונות. המאמרים מתייחסים לשלושת תחומי הפעילות העיקריים של שלום: המחקר ההיסטורי בתולדות תורת הסוד היהודית ושלוחותיה, ההוראה באוניברסיטה העברית ותרומתו להתפתחותה של האקדמיה הישראלית, והקמתה של הספרייה הממצה של הכתבים הנדפסים בתורת הסוד היהודית. משום כך כללתי בקובץ את דברי המבוא שכתבתי לכרכי הקטלוג של ספריית שלום, בהם תיארתי את תולדותיה ומבניה של ספרייה זו, שהיא, בלי ספק, מפעל בר-קיימא רב-חשיבות שהוריש שלום לדורות הבאים: האוסף המלא של חיבורים בתורת הסוד היהודית שקיבץ שלום במשך למעלה משישים שנה עומד עתה לרשות חוקרים וקוראים באולם קריאה מיוחד בספרייה הלאומית בירושלים. נכללת כאן סקירה על פעלו של שלום במערכת ההוראה של האוניברסיטה העברית, שהוא היה אחד מראשוני מוריה, סקירה שנתפרסמה בכרך השני של 'תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים'. מאמרים אחרים עוסקים בסוגיות מרכזיות במשנתו ההיסטורית של שלום – תפיסתו את נתיבי הסימבוליקה הקבלית, התמודדותו עם חידותיו של החיבור הראשון של הקבלה - ספר הבהיר, תפיסתו את התופעה המורכבת של הקבלה הנוצרית, ומחקריו בתולדות השבתאות ומעמדה של תנועה זו בתולדותיו של עם ישראל. שני מאמרים עוסקים בתפיסתו של שלום את עבודתו המחקרית, מבחינה מיתודית ומבחינה עניינית, ושניהם תשובה למבקרים: ההבחנה בין מחקר היסטורי לעבודה היסטוריוסופית, בתשובה להשגותיו של אליעזר שביד על מחקריו של שלום, ותפיסתו של שלום לגבי ייעודו של המחקר, תשובה להשגותיו של וואסרסטורם בעניין המחקר בחינת 'דת שלאחר הדת'.
שורות אלה נכתבות בשעה שאני מסיים את הכנתו של הכרך השביעי של 'תולדות תורת הסוד העברית', סידרה היוצאת לאור במרכז שזר בירושלים. כרך זה עוסק בחוגי המקובלים הראשונים בפרובאנס ובספרד בסוף המאה השתים-עשרה ובראשית המאה השלוש-עשרה. כשאני מתבונן במסקנות שהצגתי בפני קוראיהם של כרכים אלה מתברר לי כי היה עלי לחלוק על משנתו של שלום בסוגיות מרכזיות בענייני ספרות ההיכלות והמרכבה, חוגיהם של בעלי הסוד באשכנז וראשוני המקובלים (דוגמה למחלוקת כזו מוצגת כאן במאמר על ספר הבהיר). אין ספק כי פרקים רבים במשנתו ההיסטורית של שלום צריכים עיון מחודש, תיקון ולעתים אנו נדרשים לבנות את הדברים מחדש מן היסוד. למרות זאת, קובץ המאמרים המוגש בזה עוסק ביסודות הקיימים, המוצקים, של מורשתו של שלום: דרישתו לדחות כל נסיון של אפולוגטיקה ופנייה אידיאולוגית במחקר ההיסטורי, הקפדתו על מיתודיקה היסטורית-פילולוגית שיטתית, הצמידות המתמדת לטכסטים ומחקרם מתוך ראיית ההקשר ההיסטורית בפרספקטיבה רחבה.
כימות-דור חלפו מאז פטירתו של גרשם שלום בשנת 1982, ודומה שהעניין באיש ובמשנתו איננו דועך. זרם הפירסומים מכתביו – מחקריו, איגרותיו ויומניו – ומחקרים המוקדשים לסוגיות מרכזיות במשנתו נמצא בעיצומו, בעיקר באירופה ובארצות הברית. קובץ זה נועד להציג אספקטים אחדים בעבודתו, והם מיוסדים בחלקם על ההיכרות האישית והעבודה בצידו במשך עשרות שנים. אני מקווה שיש בפירסום המחודש של מאמרים אלה משום תרומה להעמקת ההבנה של תרומתו הייחודית של גרשם שלום לתרבות ולמדע בישראל במאה העשרים.
חזרה למעלה