|
|
תאור:
ר' חסדאי קרשקש, איש ברצלונה וסרגוסה, היה דיין ואיש הלכה ושימש מנהיגם של יהודי כתר אראגון בפרעות 1391 ועקבותיהן.
הוא היה יועץ של מלכים, פולמוסן, מדען, ופילוסוף יהודי מן המקוריים ביותר בכל הזמנים. הוא חיבר את ספר המופת האנטי-אריסטוטלי אור ה' והיה מבקרו הגדול והנועז של הרמב'ם.
ביקורתו המהפכנית על הפיסיקה האריסטוטלית השפיעה על הדורות של גליליאו וניוטון, והוא הטרים את תפיסת היקום המודרנית. גישתו לזמן ולמרחב, לאינסוף, לדטרמיניזם ולאהבה השפיעה על שפינוזה. היה בו שילוב נדיר של מאמין תמים ופילוסוף ספקן, אירוני וחריף.
הספר מתאר את התמורות ביהדות ספרד בימיו ומנתח את הגותו, וכך נמצא הקורא למד מדוע נכלל ר' חסדאי קרשקש בין גדולי הרוח והיצירה של העם היהודי.
זאב הרוי הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים וראש החוג למחשבת ישראל. חתן פרס אמ'ת למחשבת ישראל לשנת תשס'ט. מחקריו הרבים עוסקים בפילוסופיה היהודית לדורותיה, ובפרט ברמב'ם, בר' חסדאי קרשקש ובשפינוזה.
תוכן העניינים:
פתח דבר
א. לפני 1391
ב. 1391
ג. אחר 1391
ד. מבקר הרמב'ם
ה. מהפכן של המדע החדש
ו. יחסו לניקול אורם
ז. נבואה מול פילוסופיה
ח. נפש האדם
ט. יחסו לברנאט מטג'י
י האפשר לדעת את אלוהים?
יא. אהבה
יב. שמחה
יג. אין מצווה להאמין
יד. אמונה ורגש
טו. דטרמיניזם
טז. מעשה בראשית ומעשה מרכבה
יז. תפילה
יח. תשובה
יט. ארץ ישראל
כ. משיחיות ועצמאות יהודית
אחרית דבר
רשימת אישים
ביבליוגרפיה
כתבי ר' חסדאי קרשקש
מקורות ביניימיים אחרים
כתבי מחברים מודרניים
עמוד מתוך הספר:
פתח דבר
לפני שנים מועטות פרסמתי מאמר ביקורת במדור 'ספרים' של עיתון 'הארץ' על אודות התרגום העברי החדש של מיכאל שוורץ ל'מורה הנבוכים' לרמב'ם. הצבעתי שם על מעלותיו הרבות של התרגום המצוין הזה וגם הזכרתי כמה נקודות של ביקורת בונה. בדבריי נכלל משפט תמים למדי: 'ראוי שספר המופת החשוב ביותר בתולדות הפילוסופיה היהודית יהיה מצוי בתרגום העברי הטוב האפשרי'. הוספתי ש'מורה הנבוכים' אינו רק ספר מופת של הפילוסופיה היהודית, אלא 'גם מנקודת הראות של הפילוסופיה המערבית, 'מורה הנבוכים' תופס מקום מיוחד'. קביעות אלו נראות לכאורה פשוטות, מובנות מאליהן ולא שנויות במחלוקת.
והנה, שלושה שבועות לאחר מכן הופיע במדור המכתבים של 'הארץ' מכתב למערכת שנשא את הכותרת ''מורה הנבוכים' או 'אור ה''', והיה חתום בידי ברוך פלח, מוכר ספרים נתנייתי ידוע וחוקר ספרות מפולפל. הוא כתב כך:
ביקורתו המאלפת של פרופ' זאב הרוי על התרגום החדש ל'מורה הנבוכים' של
פרופ' מיכאל שוורץ מעוררת כמה תמיהות. קשה להבין מדוע נתפס גם פרופ' הרוי, שהוא גדול חוקרי הגותו של רבי חסדאי קרשקש, לדעה הרווחת הרואה ב'מורה הנבוכים' של רמב'ם את 'ספר המופת החשוב ביותר בתולדות הפילוסופיה היהודית', והוא אף מרחיק וטוען ש'גם מנקודת הראות של הפילוסופיה המערבית, 'מורה הנבוכים' תופס מקום מיוחד'.
מבחינה פילוסופית ספק אם 'מורה הנבוכים' חידש משהו. כל הנושאים העמוקים הנדונים בו אינם חידוש של רמב'ם והם שאובים מאריסטו, מהניאופלטוניזם ומהפילוסופים האריסטוטלים הערבים שקדמו לרמב'ם...
ספר אור ה' של רבי חסדאי קרשקש הוא הספר החשוב ביותר בפילוסופיה היהודית, והוא חשוב מאין כמוהו גם כחלק מהפילוסופיה הכללית ובעיקר מבחינת הפילוסופיה של המדע המודרני, וזאת מכמה טעמים: ראשית, רבי חסדאי קרשקש הצליח לשבור את ההגמוניה של הפיזיקה והמטפיזיקה של אריסטו בכך שהוכיח שהן בנויות על הנחות מוטעות. בכך הוא היה מפורצי הדרך החשובים לפיזיקה החדשה ולפילוסופיה של המדע. שנית, רבי חסדאי קרשקש הבין את הטעות של רמב'ם בהתבססות על המדע האריסטוטלי. לכן הוא דגל מבחינה מתודולוגית בהפרדה בין העיסוק המדעי, שהוא חשוב כשלעצמו, לבין האמונה הדתית. אמונה זו אינה צריכה
לראיות מדעיות והיא נובעת מ'החוויה הדתית'. תכלית האדם היא האמונה המתגלמת בשמירת המצוות.
דברים אלה נשמעים רלוונטיים מאוד לאדם היהודי, המנסה לגבש את הגותו בתוך המציאות המודרנית...
ביקורתו של פלח עליי חד-משמעית וחריפה. נכשלתי בטעות רווחת כשקבעתי ש'מורה הנבוכים' לרמב'ם הוא הספר הפילוסופי היהודי החשוב ביותר – ולא כך הוא! הספר הפילוסופי היהודי החשוב ביותר אינו 'מורה הנבוכים' לרמב'ם אלא ספר אור ה' לר' חסדאי קרשקש! לא הרמב'ם אלא קרשקש הוא הפילוסוף היהודי החשוב ביותר! וכיצד ייתכן שאני, דווקא אני, החוקר בשקידה את הפילוסופיה של קרשקש שנים רבות, אינו יודע שספר אור ה' חשוב יותר מ'מורה הנבוכים'? מה קרה לי? האם איבדתי את חוש הביקורת שלי?
תגובתי המיידית למכתב הייתה מורכבת. ששתי על המחמאה הנדיבה והמוגזמת, אבל גם עלו בי אי אלו רגשות אשם: כיצד יכולתי לבגוד ברב חסדאי? אולי באמת טעיתי והייתי צריך לכתוב
ביקורת ספרים מתוך: 'סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה'
ר' חסדאי קרשקש
זאב הרוי
מרכז זלמן שזר, תש"ע, 183 עמ'
ספר זה, מסדרת 'גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי', מעמיד את רבי חסדאי קרשקש במקום מכובד בין הפילוסופים היהודים בימי הביניים, ובכך עושה עמו צדק היסטורי.
קרשקש, איש ברצלונה וסרגוסה, חי בדור שבו התחוללו בספרד פרעות קנ"א. הוא היה דיין ואיש הלכה, שימש כמנהיגם של יהודי אראגון וכיועץ של מלכים. הוא היה פולמוסן, מדען ופילוסוף יהודי מן המקוריים בכל הזמנים. הוא ידוע בעיקר כמבקרו הנועז של הרמב"ם, ובספר המופת שלו 'אור ה'' אף העז לקרוא תיגר כנגד תפיסותיו של אריסטו. ביקורתו המהפכנית על הפיזיקה האריסטוטלית הטרימה את תפיסת היקום המודרנית והשפיעה על הדורות של גליליאו וניוטון. גישתו לזמן ולמרחב, לאינסוף, לדטרמיניזם ולאהבה השפיעה על שפינוזה. בספר מוצגת דמותו המורכבת, שהתמזגו בה אמונה תמימה וספקנות נוקבת, על רקע התמורות שחלו בימיו ביהדות ספרד.
|
