חנות הספרים של מרכז זלמן שזר --> ספרים חדשים
הציונות לאזוריה - שלושה כרכים
סדרה
 
עורך: אלון גל
מס' קטלוגי: 185588  
כריכה: קשה   1231 עמודים
תאריך הוצאה: 12/2009
מוציא לאור: מרכז זלמן שזר
מחיר קטלוגי רגיל כולל מע'מ: 233.00ש"ח מחיר מבצע באתר: 216.00 ש"ח

תאור:
הספר יצא לאור בשיתוף עם מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

הציונות לאזוריה מתאר לראשונה את הטיפוסים השונים של הציונות שהתפתחו באזורים השונים בעולם היהודי. הגישה הגֵאו-תרבותית בוחנת את הציונות כמגמה אותנטית בת למעלה ממאתיים שנה המשתרעת על פני חמש יבשות. בהתפתחות זו נוצרו היישוב ומדינת ישראל היהודית והדמוקרטית כפרי של השפעות מגוונות של כל טיפוסי הציונות, כולל אלה שההיסטוריוגרפיה הציונית הרשמית לא עסקה בהם עד כה. טיפוסים אלה של ציונות נדונים בספר באופן שיטתי בעשרים וחמישה פרקים המחולקים לשישה שערים. העורך, פרופסור אלון גל, הקדים לספר מבוא מקיף.

הציונות לאזוריה מציג דגמים שונים של ההתפתחות הציונית: (א) ציונות של תמורה ותקומה (אירופה המזרחית); (ב) ציונות של זהות וליברליות (אירופה המרכזית); (ג) ציונות של גאולה לגווניה (הבלקן); (ד) ציונות של רצף ותחייה בתמורותיה (המזרח התיכון, צפון אפריקה ואסיה התיכונה); (ה) ציונות של תפוצה ותעודה (אירופה המערבית, אמריקה הצפונית, אוסטרליה); (ו) בין ציונות תפוצתית לציונות התקומה (אמריקה הדרומית, אפריקה הדרומית). החלוקה הזאת כוללת גם טיפוסי ביניים שונים. הקובץ כולל שלושה כרכים, הנחלקים על פי הדגמים הללו. הפרקים נכתבו במיוחד עבור מפעל מדעי-חלוצי זה בידי טובי החוקרים בארץ ובעולם. חוקרי הציונות, הקורא המשכיל, התלמיד והסטודנט ימצאו עניין רב בקובץ מאמרים זה, השופך אור חדש על הציונות ותולדותיה.

אלון גל הוא פרופסור אמריטוס במחלקה להיסטוריה של עם ישראל ובמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע, וקריית שדה בוקר. הוא קיבל דוקטורט מיצרפי מאוניברסיטת ברנדייס, בוסטון, בהיסטוריה יהודית של העת החדשה ובהיסטוריה אמריקנית כללית. מחקריו התפרסמו, בין השאר, בהוצאות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בריל (הולנד), פאלגרייב-מאקמילן ואדינבורג (בריטניה), הארווארד ואינדיאנה (ארצות הברית). הוא כתב וערך ספרים בנושאי התפוצות, הציונות, היישוב ומדינת ישראל, אתניות ולאומיות, ביניהם: The Changing Concept of Mission in American Reform Judaism (1990); Beyond Survival and Philanthropy: American Jewry and Israel (2000); המסורת המשפטית והציונית של לואיס ד' ברנדייס (תשס'ה); The Call of the Homeland: Diaspora Nationalisms, Past and Present (2009)

כרך א: מזרח אירופה ומרכזה

כרך ב: הבלקן, המזרח התיכון, צפון אפריקה ואסיה התיכונה

כרך ג: מערב אירופה, אמריקה, אוסטרליה ודרום אפריקה


................................................................................................................

כרך ראשון

אלון גל: הקדמה
אלון גל: מבוא

שער א : ציונות של תמורה ותקומה - אירופה המזרחית

פרק ראשון
ישראל ברטל ויונתן פרנקל: מ'חיבת ציון' לציונות: התנועה הלאומית באימפריה
הרוסית 1881–1917

פרק שני
זיוה גלילי: ציונות רוסיה הסובייטית 1917–1939

פרק שלישי
אלי צור: פלגנות, תקוות ותסכולים: הציונות הפולנית, 1915–1939

פרק רביעי
יעקב רואי: ייחודה של הציונות בברית-המועצות, 1945–1991

פרק חמישי
אפרים אופיר: קווי הייחוד של הציונות ברומניה מראשיתה ועד חיסולה


שער ב: ציונות של זהות וליברליות - אירופה המרכזית

פרק שישי
גיא מירון: ציונות ולאומיות יהודית בגרמניה: על הדרך המיוחדת בין מזרח למערב

פרק שביעי
מרשה ל' רוזנבליט: הציונות באוסטריה ההבסבורגית וב'מדינות היורשות'
מפתחות
רשימת המשתתפים בקובץ

................................................................................................................

כרך שני

אלון גל: מבוא לכרך השני

שער א: ציונות של גאולה בתמורותיה - הבלקן

פרק ראשון
אסתר בנבסה ואהרון רודריג: הציונות ומדינת הלאום היוונית

פרק שני
שלמה שאלתיאל: הציונות בבולגריה: ייחודה של תנועה מנהיגה

שער ב: ציונות של רצף ותחייה לגווניה
המזרח התיכון


פרק שלישי
אסתר מאיר-גליצנשטיין: הציונות בעיראק: מלאומיות יהודית לציונות מגשימה

פרק רביעי
רות קמחי: הציונות במצרים: מפגש בין לוונט לאוריינטליזם


צפון אפריקה

פרק חמישי
ירון צור: מחוץ לאירופה: הציונות במרוקו בראשיתה ובהתפתחותה

פרק שישי
חיים סעדון: הציונות בתוניסיה: בחינה גאו-תרבותית

אסיה התיכונה
פרק שביעי
אמנון נצר: יהודי איראן: עלייה וציונות

פרק שמיני
אמנון נצר: אהבת ציון וישראל באפגניסתאן

פרק תשיעי
גיורא פוזיילוב: זיקת יהודי בוכארה לארץ-ישראל והתיישבותם בה
מפתחות
רשימת המשתתפים בקובץ

................................................................................................................

כרך שלישי

אלון גל: מבוא לכרך השלישי

שער א: ציונות של תפוצה ותעודה -
אירופה המערבית


פרק ראשון
ג'פרי אלדרמן: הציונות הבריטית: סקירה ופרשנות

פרק שני
קתרין ניקו: הציונות הצרפתית: אמנציפציה ולאומיות יהודית תפוצתית, מסוף המאה התשע-עשרה עד
מלחמת העולם השנייה

פרק שלישי
צילה הרשקו: הציונות בצרפת בעת שואה ותקומה: 1940–1948


אמריקה הצפונית

פרק רביעי
אלון גל: ממערב לציון: מאפייני הציונות האמריקנית

פרק חמישי
מיכאל בראון: יחיד במינו ואחד מרבים: הציונות בקנדה

אוסטרליה
פרק שישי
אליהו הוניג: ייחודה של הציונות באוסטרליה, 1920–2000


שער ב: בין ציונות תפוצתית לציונות התקומה -

אמריקה הדרומית


פרק שביעי
חיים אבני: בין ציונות מגשימה ל'ציונות תפוצתית': ייחודה של ארגנטינה

פרק שמיני
רוזה פרלה רייכר: התנועה הציונית באורוגואי מראשיתה ועד קום מדינת ישראל


אפריקה הדרומית
פרק תשיעי
גדעון שמעוני: ציונות בדרום אפריקה
מפתחות

רשימת המשתתפים בקובץ

...............................................................................................................


עמוד מתוך הספר:

מבוא

[...] שִׂימוּ לֵב, יְדִידִים: / לֹא חָדָשׁ הוּא כָּל-כָּךְ הַמֻּשָּׂג צִיּוֹנוּת, / הוּא קָשׁוּר בְּתוֹלְדוֹת הַמֻּשָּׂג יְהוּדִים.

וְהַבָּא לְהַפְרִיד מֻשָּׂגִים יִוָּכַח / שֶׁהַקֶּשֶׁר עַתִּיק הוּא וּקְצָת מְסֻבָּךְ.

אִם נִזְכֹּר, לְמָשָׁל, אֶת דָּוִד בֶּן יִשַּׁי, / הָרוֹעֶה וְהַמֶּלֶךְ וּנְעִים הַזְּמִירוֹת: / כַּבִּירָה הִיא דְמוּתוֹ וְנִרְחֶבֶת בְּלִי דַי / וְהִיסְטוֹרְיָה דִבְּרָה בוֹ טוֹבוֹת גַם רָעוֹת. / אֲבָל אִישׁ לֹא יוּכַל לְהַכְחִישׁ, רַבּוֹתַי: / זֶה הָיָה צִיּוֹנִי גָדוֹל מְאֹד.

אוֹ נַבִּיט אֶל הוֹשֵׁעַ, עָמוֹס וִיחֶזְקֵאל, / אֶל דְּבָרָם הַנּוֹשֵׁף אַהֲבָה וְחָרוֹן. / לֹא נִטְעֶה, רַבּוֹתַי, אִם נֹאמַר – חֵי הָאֵל! – / הֵם הָיוּ מִגְּדוֹלֵי חוֹבְבֵי-צִיּוֹן!

זֹאת מִבְּלִי לְהַזְכִּיר אֶת דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה, / אוֹ רָחֵל, אֵם הָעָם, הַצְּנוּעָה בַצְּנוּעוֹת, / שֶׁהָיוּ כָּל אַחַת בְּדַרְכָּהּ וְאָפְיָהּ, / בְּהֶחְלֵט, / בְּהֶחְלֵט, / נָשִׁים צִיּוֹנִיּוֹת.

[...] וְלָכֵן, / כַּאֲשֶׁר דַּבָּרִים שׁוֹנִים / מַסְבִּירִים לַקָּהָל הָעוֹמִד לִפְנֵיהֶם / כִּי יֶשְׁנָם יְהוּדִים, / וְיֶשְׁנָם צִיּוֹנִים / וְצָרִיך, כַּמּוּבָן, לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם...

יֵשׁ לָקוּם וְלִשְׁאֹל אוֹתָם בְּלִי לְחַיֵּךְ: / יִתָּכֵן שֶׁצָּרִיךְ, / אֲבָל אֵ י ךְ?
(נתן אלתרמן, 'יהודים וציונים 1945', הטור השביעי, תש'ח)

לעם היהודי בפזורותיו השונות היו במאה השמונה-עשרה חיוניות לאומית ופוטנציאל ציוני עזים מספיק כדי לפתח ולטפח, הן בארצות שסבל בהן מאפליה ומדיכוי והן בארצות שזכה בהן לדמוקרטיה ולאמנציפציה, ציונות, היינו שאיפה ארצית שבמרכזה חתירה לתקומה לאומית ולתחייה תרבותית של עם ישראל בארץ-ישראל;
הציונות, שראשיתה במחצית השנייה של המאה השמונה-עשרה, על רקע הנסיבות החדשות שנוצרו באותה התקופה, היא תופעה לאומית יהודית בת כ-200 שנה; ביטויי הציונות השתרעו ומשתרעים על פני חמש יבשות, והיא עוצבה בדפוסים גאו-תרבותיים – רעיוניים ומעשיים – מגוונים ביותר;
בהיערכויות החדשות הללו, בחלקי תבל שונים, באזורים גאו-תרבותיים שונים, מן המאה השמונה-עשרה עד המאה העשרים ועד בכלל, התפתחו, לרוב באופן מקורי (genuine), טיפוסי ציונות שונים ('ציונויות');
הנחות אלו, בייחוד את זו האחרונה, מנסה הספר לברר ולנתח.

מטרת המבוא והמאמרים המוגשים בזאת היא בעיקר להאיר את תופעת הציונות עצמה על ביטוייה האזוריים המרכזיים, ולהבהיר לבסוף כי הקמת מדינת ישראל הייתה פרי מרכזי של הציונות לאזוריה ולדורותיה. המבוא והמאמרים אינם מכוונים לעסוק בכל קשת התגובות של הקהילות היהודיות על הנסיבות המודרניות שמאז המאה השמונה-עשרה, כגון תגובות לא-ציוניות ואנטי-ציוניות ותופעת ההתבוללות.

חרף ריבוי פניה, הציונות, בהיותה תנועת המשכיות לאומית, הייתה קשורה בשורשיה – אם באידאולוגיה מפורשת ואם בנטיות לב ושכל – לציוויליזציה היהודית ולמסורת של תרבות פוליטית יהודית, ובתרבות זו היו גרעינים הומניסטיים ומאפיינים פרוטו-דמוקרטיים. הַקשר רב העָצמה הזה של הציונות ליהדות מחייב את המחקר לעמוד ראשית כול על הפוטנציאל הציוני – הן מבחינה הכמות והן מבחינת האיכות – שביהדות לגווניה השונים.

הספר מנתח את הטיפוסים השונים של ציונות מתוך צירוף של שלושה מכלולי גורמים: אופי הקהילה (Jewry) ויהדותה (Judaism); טיבה של הסביבה הלא יהודית מבחינת המשטר ואופי הלאומיות בה; אופי המפגש בין היהדות לסביבה הלא יהודית. שלושת מכלולי הגורמים הללו פעלו כמובן בתוככי היסטוריה כללית מתפתחת תדיר, והתקופה הרלוונטית לענייננו היא המאה השמונה-עשרה ואילך. פרק זמן זה נבחר גם משום שבמהלך המאה השמונה-עשרה הלכה הלאומיות וגאתה, ומתקופה זו ואילך נעשתה גורם דומיננטי בהיערכות החברה האנושית. כמובן ביטויי הלאומיות האלה השפיעו על ראשית הציונות והתפתחותה בהקשרי זמן ומקום שונים.
חזרה למעלה